על מי נוכל לסמוך מחר? - מכון מעברים
2410
rtl,wp-singular,post-template-default,single,single-post,postid-2410,single-format-standard,wp-theme-bridge,wp-child-theme-bridge-child,bridge-core-3.3.3,gecko,wp-accessibility-helper,accessibility-contrast_mode_on,wah_fstype_zoom,accessibility-underline-setup,accessibility-location-right,qode-optimizer-1.2.2,qode-page-transition-enabled,ajax_fade,page_not_loaded,,hide_top_bar_on_mobile_header,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-30.8.5,qode-theme-bridge,qode_advanced_footer_responsive_1000,qode_header_in_grid,wpb-js-composer js-comp-ver-8.1,vc_responsive

על מי נוכל לסמוך מחר?

לאחרונה , סיפר לי בחור שכל פעם שהוא רושם מייל לחבר שלו הוא בודק קודם כל מה מציעה לו הבינה המלאכותית. נוצר מצב שהוא ממש פיתח תלות בAI  וכמעט כל דבר הוא בוחר לשאול אותה. הייתי מופתעת. שאלתי, "רגע, לפני ה AI לא כתבת מיילים טובים?", "כתבתי, אבל לא טובים כמו ה AI ". "אז אתה לא מספיק טוב? ה AI יותר טוב ממך? ", "כן אמר, הרבה יותר טוב…"

" המהפכה ההומניסטית שינתה את מקור הסמכות העליון בעולם האנושי. מקיום שהתבסס על סמכות חיצונית הבאה מהאל, מכתבי קודש וממסורות עתיקות, לקיום המתבסס על רגשותיו ורצונותיו של האדם עצמו." כך כתב יובל נוח הררי במאמרו בספר "מהפכות". התפיסה ההומניסטית מובילה בכל החברה המערבית ורואה באדם כמקור סמכות לבחירותיו. אדם חושב ובוחר מה נכון וכיצד נכון לפעול. אדם שמוביל את חייו וחיי סביבתו. אדם שלוקח אחריות על פעילותיו וסומך על כוחותיו ויכולותיו כדי להצליח. הרעיון ההומניסטי הוא הרעיון השליט היום. זכויות אדם, דמוקרטיה, כלכלה חופשית, כל אלו תולדה של התפיסה ההומניסטית כולל מחאות חברתיות ושאיפות לתת מענה לצורכי הפרט ולרצונותיו תוך שמירה על חירותו.

אבל נוח הררי מציין שכעת אנחנו חווים מהפכה נוספת שעלולה לסכן את התפיסה ההומניסטית.

האסלאם הקיצוני כביכול מציב לנו אתגר כי הוא מתנגד לתפיסה ההומניסטית. אבל לפי דעת הררי הוא לא יכול להיות המהפכה הבאה כי הוא לא מציע תכנית פעולה לפתור את הבעיות בעולם.( ואוסיף שהוא אף מחריף את הבעיות בעולם). לטענתו המאה ה 21 תעוצב על פי פיתוחים טכנולוגיים.

הטענה במאמר היא שהמפכה החדשה שאנו עדים לה היא מהפכת הבינה המלאכותית. לא בשל חידושי הטכנולוגיה אלא בשל שינוי מקור הסמכות עליו אנחנו נשענים.

מקור הסמכות מועתק מהפנים החוצה במגוון רחב של תחומים. האלגוריתמים של הטכנולוגיות נתפסות כבר יותר חכמות מאיתנו בלדעת מה הספר הכי טוב, התספורת הכי יפה , העבודה הכי טובה ועוד. אם נרשה לעצמנו לחשוב על זה טיפה יותר, אנחנו בעצם החלפנו את האלים הקדמונים באל הסטטיסטיקה והנתונים.

תופעה זו מאתגרת אותנו בשני אפיקים מרכזיים: האחד עוסק בסמכות, אמון, והתפיסה ההומניסטית כולה והשנייה עוסק במקורות המידע של ה- AI.

סמכות – אם האדם המערבי מפסיק לסמוך על עצמו בהחלטותיו ובחירותיו ומעביר את כוח הסמכות למאגר הנתונים אזי הוא נחלש בסמכותו ובכוחותיו להחליט על עצמו ועל הסביבה שלו. אם מאגר מעובד של נתונים הופך האל החדש אז כנראה אברר מולו דברים שבעבר יכולתי לעשות לבד ויותר מכך האדם עלול להפסיק לסמוך על מקורות מידע ותמיכה אחרים, חברים, רופאים, משפחה, ארגונים, רשויות.. האם יחסים, רגשות, אתיקה ותהליכים יכולים לקבל מענה במסגרת האל החדש?

האפיק השני הוא אתגר מקורות המידע שעליהם נשענת הבינה המלאכותית. מי אחראי על מקורות המידע, מאיפה ניזונות המערכות. עד כמה המידע אמין? העובדה שיש מידע רחב שאינו מדויק לא נכון מבוסס על שיקולים פוליטיים ואחרים ריבוי של פייק מעלה שאלה על הסטטיסטיקות לאורך זמן בסוגיות מורכבות חברתיות ואתיות.

השיחה עם הבחור על כתיבת מיילים באמצעות AI והמאמר של הררי פתחו את עיניי לגבי עומקה ומשמעותה המורכבת של התופעה ומזמינה לקרוא על עוד מהפכות שהספר מתאר.

 

אין תגובות

הוספת תגובה