25 פבר מחוברות, קל להגיד קשה לביצוע. איך בכל זאת?

שיתוף פעולה של שריון וחיל אויר במלחמת חרבות ברזל היא דוגמא טובה של מחוברות. לעיתים רחוקות נמצא דוגמאות קלאסיות וטובות להסביר את היכולת של מערכת לבסס בתוכה מחוברות. מחוברות בין יחידות בתוך ארגון אינה פעולה טכנית או טקטית אלא תפיסה אסטרטגית המבוססת על התמודדות עם מאבקי כוח אינהרנטיים בתוך מערכת בין אנשים, יחידות, סמלי סטאטוס וצרכים פסיכולוגיים שונים. מבחוץ הרבה פעמים זה נראה מובן מאליו. אבל מערכות מבפנים מתמודדות עם פערים גדולים בין מחוברות כמרכיב הכרחי להצלחה לבין מאבקי כוחות ומתחים מובנים שמכשילים את היכולת לפעול ביחד.

לפני כמה שנים הייתי בסדנא של צוות הנהלה אחד מחברי ההנהלה נתקע בחו"ל ולא הספיק להגיע. צוות קטן, אינטימי, עבודת צוות. המנכ"ל התעקש לבטל את הסדנא בתירוץ שאחד חברי הצוות לא הגיע. התעקשתי שנקיים אותה והוא הסכים למשהו מאד קצר וצר שלא פוגש כלל את הנושא עליו התכנסנו. הסדנא המתוכננת הייתה לבקשת הצוות להרחיב סמכויות. האתגר היה ברור. כל חברי ההנהלה זיהו את הריכוזיות והכוחניות של המנכ"ל והחליטו לבוא באופן מסודר ולבקש תהליך מקצועי להרחבת הסמכויות. המנכ"ל מצידו יצר תהליך של הקשבה לצרכי הצוות, אבל הוא לא אהב את מה ששמע והצליח להביא את כל ההנהלה כביכול למפגש כדי לדון בזה אך מנע את קיומו מסיבות טכניות כביכול. הבנתי כמו כל חברי ההנהלה שהמנכ"ל לא רוצה לפגוש את החלקים הכוחניים שלו, את ההתאהבות שלו בתפקיד מנכ"ל, את הנרקסיזם שפיתח, את המעטה של איש ערכי וחינוכי עם חיוך כובש, אבל בפנים ה"אני" שלו ניזון ממאבק כוחות אינסופי עם העולם. ביטול הסדנא היה מהלך טכני שהמנכ"ל עשה. הוא התנצל והסביר. אבל כל חברי ההנהלה ידעו שיש בכך אמירה חד משמעית. הדרישה לחלוקת סמכויות ויציאה ממאבקי כוח בינו לבין ההנהלה לא התאפשרה מבחינתו. הוא נשאר מנותק. הוא מול חברי ההנהלה. כעבור מספר חודשים עזבו ברצף שניים מהסמנכ"לים ואחריהם עוד אחת.  הוא בחר לומר שטוב שעזבו והוא מסתדר יותר טוב בלעדיהם. אבל מאבק הכוח הנצחי שלו, ניצח גם אותו בסופו של דבר. הוא היה אמור להיבחר לקדנציה נוספת והיה משוכנע שכך יהיה, אבל לא נבחר ומצא עצמו מחוץ למגרש.

מחוברות  כוללת התפתחות רגשית.

זו התפתחות הנדרשת מההנהגה וגם מהמערכת עצמה. היא דורשת אומץ. אי אפשר לייצר מחוברות במובנה העמוק והמעשי ללא אומץ לפגוש חלקים פחות נעימים. בתהליך של מחוברות בין יחידות אנו חווים פידבק. מקבלים מראות לגבי פועלנו מהצד השני. היחידה בעלת תפיסות של בעלות, רגשי נחיתות, עליונות ועוד. היכולת לעבוד יחד דורשת גמישות מחשבתית ורגשית ולהיות מוכן לפרגן למרות השונות ולחפש את הערך המשותף בלי החשש להיחלש בקשר.

מחוברות מחייבת את האנשים בארגון להיפגש ולפגוש. המפגש הוא הדדי. גם המנכ"ל או מנהל היחידה וגם הצוות צריכים להיות בנוכחות באותו חיבור. נוכחות במובן העמוק של המילה מעבר למצב הטכני שגם הוא הכרחי, להיות נוכח. אם אדם מתחבר רק לצורך צרכיו האישיים או המקצועיים בלי לראות את האחר זו בדרך כלל חיבוריות אינסטרומנטלית . חיבוריות מסוג זה דומה היא לחוט דק המחבר בינינו. כל דבר די פשוט יכול לקרוע את החיבור בינינו . חיבוריות אינסטרומנטלית היא חיבוריות לצורך אספקת צרכים. חיבור דק משמעו אין באמת קשר בנינו, אלא רק חיבור. אנחנו לא בהכרח רואים אחד את השני. אנחנו משתמשים זה בזה. משהו טכני. לעיתים יש חיבורים כאלה בחיים. אך זו אינה חיבוריות, אלא קו מקשר המאפשר זרימת משאבים ממקום למקום לסיפוק צרכים זמני. בכל עת ניתן לשנות ולהחליף את מקור המשאבים. נוכל לראות זאת בין ספק ללקוח בקשרים יבשים מרוחקים וקרים רק לצורך מענה ונוכל לראות זאת בין אגפים, בין אנשים בתוך צוות ובמגוון רחב של שותפויות.

מחוברות כוללת בניית יחסים.

אנחנו מחוברים כשיש בינינו יחסים. כלומר אין בינינו חוט בלבד, אלא חבל. ביחסים כמו יחסים החבל יכול להיות חלק וזורם, יכול להיות מחוספס ויכול להיות רווי קשרים. אבל יש בינינו יחסים. שלב נוסף בחיבוריות הוא עומק היחסים. היכולת שלנו לראות אחד את השני. להבין אחד את השני ולזהות מה הצרכים, הכאבים, הרגשות זה של זה מעבר לצורך האישי של האדם. היכולת להיות ביחד. ליצור את השלם הגדול מסכום חלקיו. תהליכים אלו אפשריים כשיש יחסים אנושיים עמוקים בין חלקי הארגון, בין יחידות, בתוך הצוות ובין צוותים ואינם רק יחסים אינסטרומנטליים.

יש המפרשים זאת כציפייה להסכמה מלאה וחיים הרמוניים בין יחידות עד מניעת כל הבעת דעות מנוגדות. ההפך הוא הנכון. יחסים אנושיים ועמוקים בין יחידות, אנשים, שותפים וארגונים הם אלו הכוללים בתוכם ניגודיות. " לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו" . המונח "עזר כנגדו" מציג בצורה מדויקת את המרכיב החשוב בחיבוריות הכולל ניגודיות. היכולת להחזיק ניגודיות בין חלקי הארגון במובנה המקצועי. עקשנות מקצועית של בעלי המקצוע מול תהליכים המנוגדים לדעתם המקצועית היא חיבוריות גבוהה. כעסי התפעול על השיווק שקידם מהלכים כשאין לתפעול יכולת לתת להם מענה הם כעסים מבוססי חיבור ולא ניתוק. אם השיווק מתעלם מכך וממשיך בשלו בלי לבחון את המסר שקיבל, אזי אנחנו נתקלים בחוסר מחוברות. אך אם השיווק יסביר מהלכיו וישמע מה המשמעות לתפעול ואיך עליו לפעול ולהמשיך לשווק בלי להחליש את התפעול, אזי השגנו מחוברות. מאותו ויכוח עיקש, אך מקצועי וענייני ניתן להניב תוצרים רבי ערך למערכת כולה.

מחוברות היא לא אשליה, יש לה עדות בפועל.

בחברה גלובלית בה עבדתי, "משאבי אנוש" מהווה יחידה גדולה יחסית עם הרבה עובדות. בכל מפעל יש מנהלת משאבי אנוש ורכזת והם נוהגים לומר שוב ושוב כמה הם עסוקים בלתת שירות טוב לתפעול של המפעל, למחלקת הייצור ועוד.

בפועל, כל המנהלים במחלקות התפעול והייצור יסבירו שאין להם כל עזרה ממשאבי אנוש, לא בגיוס עובדים, לא בשיפור בעיות שכר ולא במבנה אסטרטגיה או טיפול בבעיות פרט. יש עזיבה מאסיבית ואף אחד לא מחייב את משאבי אנוש במשהו. הייצור לוקח אחריות על הכשלים כולם ומתקן באופן עצמאי ולמרות שמדובר בסוגית משאבי אנוש הכל נעשה ללא סיוע ממחלקת משאבי אנוש. מה קרה שם? משאבי אנוש כל כך התחזקו כלפי מעלה עם המנכ"ל והנהלה בכירה שאין להם שום חיבור לשטח. חוסר החיבור אף מחריף מפאת חוסר היכולת של השטח לדרוש ממשאבי אנוש. הם מרגישים מוחלשים למול משאבי אנוש ולכן לא מרגישים בטוח לבוא אליהם בתלונות. משאבי אנוש לא מחויבים לתת דין וחשבון למנהלי המפעלים. חוסר המחוברות יוצר מצב של פגישות מדומות – מציגים בעיות ופתרונות עם משאבי אנוש אבל לא מדברים איתם. השיח הוא טפל. מנהל המפעל לא מעוניין להסתכסך עם משאבי אנוש כי הם חזקים מול המנכ"ל והפער רק הולך ומחריף. באופן פרדוקסלי דווקא חוסר המחוברות של משאבי אנוש לשטח היא שמחלישה את היכולת של חווית מחוברות של השטח לארגון. סקרי חוסר מחוברות מראים כמה השטח בחוויה של חוסר מחוברות והנה משאבי אנוש בוחרים להציג זאת כתלונה בפני ההנהלה. מחוברות אינה מובנית מראש גם עם גוף שכביכול אחראי על המחוברות בארגון. רק התפתחות פנימית עמוקה המאפשרת לראות את הכשלים במערכת, מאפשרת לצאת ממאבקי הכוחות ולהיכנס למערכת מבוססת מחוברות.

מחוברות קשורה קשר הדוק ליחסים אנושיים ולאחריות.

מחוברות כוללת את עומק היחסים והיכולת לפגוש ניגודיות, מורכבות, פערים ורצונות שונים. היא כוללת גם את עקרון ההדדיות. ההבנה שמערכת יחסים מבוססות על ההדדיות. החיבוריות מייצרת השפעה. ההשפעה היא פעמים רבות הדדית. קבוצה אחת משפיעה על קבוצה אחרת. מנהל משפיע על עובד ועובד משפיע על מנהל, חבר צוות משפיע על חברו וההפך. חיבור בין יחידות כוללת אחריות הדדית. אם נמצא כשל ויחידה אחת מעין "מלשינה" על יחידה אחרת כביכול האשמה אצלה ומתנערת מכל אחריות ,אזי חוסר החיבוריות נתנה קלף ליחידה להתנער מאחריות. היכולת לשאת מורכבות ולבחון היכן נמצא האתגר בין היחידות ולא בהכרח להאשים היא יכולת גבוהה של מכוונות לחיבוריות, להבנה מעמיקה שבסוף כמו בהתחלה צריך לעבוד ביחד. אם יחידות החברה יעסקו בהאשמות הדדיות קחו בחשבון שהיחידה המואשמת תחזיר בבוא היום מכה חזרה. בבואנו לבחון חיבוריות אין הכוונה שאין אשמים ואין יחידות שטועות ההפך. כולנו טועים ועלינו לבחון וללמוד מתוך הטעויות. בחיבוריות גבוהה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להיות צוות אמיץ שרואה ביחידה השותפה מראה, המאפשרת לנו לדייק צעדינו ולה לדייק צעדיה, מתוך התפיסה של ביקורת בונה ויחסים עמוקים הרואים בקשר מחוברות למטרה המשותפת ולא תחרות פנימית.

מחוברות היא מרכיב של עוצמה בתוך ארגון. אך על מנת שזו תתקיים יש צורך במוכנות הראשונית להיות חלק מ.., להיות שותף ל.. לצאת מה"אני" ולהיות חלק משלם.

השיר נד נד של חיים נחמן ביאליק מתאר את טיבם של מערכות יחסים – אחד למעלה ואחד למטה וההפך. התנועה של מאבקי כוח במערכות יחסים היא אינהרנטית. מי יהיה השולט, מי יקבע את כללי המשחק, מי יהיה זה שיבלע את האחר. פעמים רבות האתגר המרכזי במחוברות נמצא ביכולת ההתפתחותית לנוע משלב מאבקי הכוח לשלב של "גובה העיניים", מוכנות לפעול מתוך תפיסת השלם. הדוגמא של עבודת צוות של חיל אויר ויחידות השריון במלחמת חרבות ברזל היא אולי דוגמא מובהקת למעבר מתפיסה של מאבקי כוח בין יחידות – מי טובה יותר, שווה יותר, חשובה יותר, לבין תפיסה שאין לכך חשיבות שהרי התוצאה תבחן רק על בסיס הפעולה המשותפת ולא על פי יכולות נפרדות של כל יחידה.

היכולת לא ליפול לבור מאבקי הכוח וניסיון ההשתלטות של כל צד על האחר. אלא היכולת להיות שם בביטחון שכל אחד יש לו תפקיד ועוצמתו כתפקידו היא התפתחות של מחוברות. במובן זה, החיבוריות מאפשרת ליחידה ללמוד יותר על עצמה והסתגלותה למערכת , מאפשרת לעבוד בצוות יותר טוב ומאפשרת חיבוריות למטרה המשותפת ובכך לייצר את השלם הגדול מסכום חלקיו. אף אחד לא פועל בחלל ריק. לפעולות יש תוצאות. גם אם בהתחלה נראה שהאדם או היחידה ניצחו במאבק כוחות. כשנדרשת מחוברות לצורך הצלחה אזי הם לא ניצחו כלל, אלא כשלו בקריאת המפה, כשלו בהסתגלות וביכולת להתחבר.

חלק מהתפתחות של מערכת להיות סתגלנית ורלוונטית כוללת התפתחות רגשית ואומץ למשהו הכי רגיל ואנושי שיש  -היכולת להתחבר.