שירותים פרטיים בשילוב שירותים ציבוריים - מכון מעברים
391
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-391,single-format-standard,bridge-core-2.8.2,unknown,wp-accessibility-helper,accessibility-contrast_mode_on,wah_fstype_rem,accessibility-underline-setup,accessibility-location-right,qode-page-transition-enabled,ajax_fade,page_not_loaded,,hide_top_bar_on_mobile_header,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-26.6,qode-theme-bridge,qode_advanced_footer_responsive_1000,qode_header_in_grid,wpb-js-composer js-comp-ver-6.6.0,vc_responsive
שילוב שירותים פרטיים וציבוריים

שירותים פרטיים בשילוב שירותים ציבוריים

ארגונים חברתיים המספקים שירותים ציבוריים המעוניינים להגיע לכל קהלי היעד הרלוונטיים, עשויים להתמודד עם הסוגיה האסטרטגית של שילוב שירותים פרטיים בשירותים הניתנים על ידי הארגון.
שילוב של שירותים פרטיים עם/בתוך שירותים ציבוריים מחייב בחינה מעמיקה של השלכות ההחלטה על מרכיבים רבים במערכת.

 

המשמעות של שילוב שירותים פרטיים עם ציבוריים באה לידי ביטוי בהיבטים הבאים:

"במערכת הבריאות נוצר מצב שהשר"פ נגיש יותר מבעבר לבעלי הכנסות בינוניות אך הוא עדיין מעבר ליכולות הכספיות של רב המשפחות שהכנסתן נמוכה ושלרבות מהן אין ביטוח משלים" (מתוך מחקר על הנגישות הכלכלית של שירותי הרפואה, ברוך רוזן ועוד).

  • ברמת האדם – האדם זכאי לקבל את שירותי המדינה המסופקים לו בהחלטת מדינה ובמסגרת המיסוי שהמדינה גובה על מנת לספק לאזרחיה שירותים חברתיים. כל אדם זכאי לקבל את כל הזכויות המגיעות לו כולל שירותים רלוונטים שניתנים כיום ללא תשלום. עם זאת, שילוב שירותים פרטיים מייצר אפשרות נוספת לקבל את אותם שירותים אלא בתשלום. בדרך זו נמנע מהאדם לעבור במסלול הרווחה אבל נדרש ממנו לשלם עבור השירות (שיכל לקבל ללא תשלום). לעיתים מבחינה חברתית ורגשית ירצה האדם להנות מהשירותים ללא מסלול הרווחה. השירות הפרטי נותן מרחב לכך.
  • ברמת השירות – כיום קיימים שירותים פרטיים לצד שירותים ציבוריים. במקרים רבים השירות הפרטי נתפס טוב יותר ולעיתים אכן זה כך. הוא הופך להיות יעיל יותר, שירותי וזמין יותר, נגיש ומאפשר חווית שירות טובה יותר מאשר השירות הציבורי. עם זאת, אין ודאות לגבי טיב השירות עצמו מעבר לחוויה ולערך של השירות הפרטי על הציבורי. במקרים רבים האדם יכול לקבל את אותו שירות מאותם אנשים בתשלום וללא תשלום. התשלום של השירות הפרטי לעיתים מייצר פעולות, המסייעות לשיפור השירות על ידי הקצאת הכספים – לאדמיניסטרציה, לתנאים, למכשור ולאנשים מקצועיים במיוחד. עם זאת, אין זה תהליך גורף.
  • ברמת המדינה – המדינה מקצה שירותים במסגרת הסכמות לגבי השירותים החברתיים שהיא מעוניינת לספק לכלל אזרחיה ללא קשר למצב הכלכלי של האדם. שירותים פרטיים יכולים לפתח שתי מגמות – האחת, חיזוק המיצוב הנמוך כלפי שירותי המדינה לעומת השירותים הפרטיים, והשנייה, לגיטימציה להורדת הקצאת תשלום עבור השירות החברתי בידיעה שאוכלוסיה גדולה יכולה לשלם עבור השירות. תהליכים של שילוב שירותים פרטיים פעמים רבות מייצר מורכבות מול המדינה בהקצאת המשאבים ובעיצוב מדיניות משותפת לכל. בנוסף, נוצרת מורכבת אתית ופרקטית בתהליך – פעמים רבות השירותים הפרטיים נשענים על תשתיות שהוקצו לטובת השירותים הציבוריים ואז נשאלת השאלה מתי זהו ניצול של תשתיות זהות עבור שירות בתשלום ומתי השירות הפרטי מזיק ומפריע לקיומו המתמשך והתקין של השירות הציבורי כפי שהמדינה הייתה רוצה להעניק לאזרחיה.
  • ברמת החברה – לכל ארגון חברתי בפועלו יש אחריות לכל החברה בתוכה הוא פועל. שילוב שירותים פרטיים עם שירותים ציבוריים משפיע על כל החברה כולה. האמירה החברתית היא שאמנם כול הציבור זכאי לזכויות המדינה, אבל ניתן לקבל זכויות אלו בדרך עקיפה על ידי תשלום. בשילוב שירותים פרטיים עם שירותים ציבוריים יש בכך לגיטימציה חברתית לעיצוב מסלולים שונים לבעלי הכנסות שונות. ניתן לראות בכך מחד לגיטמציה לגיוון ולמורכבות חברתית ורגשית בסוג השירותים, ומאידך ניתן לראות בכך הבנייה וקידום חיתוך החברה לפי רבדיה הכלכליים גם במישורי שירותים ציבוריים של המדינה.
  • ברמת הארגון – פעמים רבות השירות הפרטי יושב על תשתיות ציבוריות של מקום, מכשור, שירותים תומכים והשכלה. לכן, החלטה ארגונית לשלב שירותים פרטיים עם שירותים ציבוריים מחייבת בחינה ברמת הארגון החוצה: כיצד מהלך זה ישפיע על שיתופי פעולה ומערכות יחסים עם מוסדות המדינה? עד כמה משרדי הממשלה המספקים שירותים ציבוריים יראו בכך ערך ומקום לשיתוף פעולה והרחבת הפעילות? ברמת הארגון פנימה נשאלת שאלת תהליכי העבודה והתעדוף שיכול להיווצר במתן שירותים בתשלום למול שירותים ללא תשלום. מתוך ניתוחי מקרה של ארגונים חברתיים שבחרו לשלב שירותים בתשלום ושירותים ללא תשלום בארגון, יכולות להיות לכך השלכות כדלקמן: העדפה ארגונית בהקצאת משאבים ובתעדוף היומי בשירותים בתשלום כמסלול מניב הכנסות, הקצאת כוח אדם מיומן יותר ומקצוען יותר למסלולים מניבי הכנסות, יצירת מתח בארגון בין העוסקים במסלולים מניבי הכנסות לעוסקים בשירותים ללא הכנסות. ארגונים רבים מצאו לכך פתרונות אך ההתמודדות עם השילוב מחייבת שינויים פנימיים.

 

בברכה ובהצלחה
לילך דורה

No Comments

Post A Comment

2 × 2 =

שינוי גודל גופנים
ניגודיות צבעים