שיקולים בעיצוב מבנה ארגוני - מכון מעברים
726
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-726,single-format-standard,unknown,wp-accessibility-helper,accessibility-contrast_mode_on,wah_fstype_rem,accessibility-underline-setup,accessibility-location-right,ajax_fade,page_not_loaded,,hide_top_bar_on_mobile_header,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-17.2,qode-theme-bridge,qode_advanced_footer_responsive_1000,qode_header_in_grid,wpb-js-composer js-comp-ver-5.6,vc_responsive
שיקולים בעיצוב מבנה ארגוני

שיקולים בעיצוב מבנה ארגוני

מבנה ארגוני מהווה תשתית חשובה מאד לתפקודו של ארגון. מבנה כשמו כן הוא מהווה יסודות. לכן מומלץ לא לערוך בו שינויים בתכיפות גבוהה מדיי שהרי כתשתית הוא אמור להוות פלטפורמה לעבודה. כמו כן, צריך להיזהר מקיבעון של המבנה, בעיקר אם חלים שינויים מהותיים בסביבה או בתפיסה האסטרטגית.

 

עשרת השיקולים בתהליך שינוי ועיצוב של מבנה ארגוני:

  1. אסטרטגיה: המבנה הוא כלי יישומי של האסטרטגיה הארגונית, הנחות העבודה האסטרטגיות ועקרונות הפעולה הרצויים. המבנה נועד לסייע לארגון להשיג את מטרותיו וליישם את האסטרטגיה שלו. המבנה צריך לתמוך ביתרון היחסי של הארגון.
  2. ליבת הארגון: המבנה חייב להוות בראש ובראשונה בסיס התומך ב –"Core Business". ניתוח של הארגון ומיפוי הגרעינים של העשייה מחייב בטרם מכריעים על המבנה. המבנה אמור להיות כך שמרכז הכובד הארגוני יינתן לליבת הארגון ושאר המרכיבים יפעלו כתמיכה בליבה.
  3. לקוחות: המבנה הוא תהליך פנים ארגוני, אך חשוב מאד שבעיצובו תעשה חשיבה משמעותית על הדרך שבה הוא מעודד או מפתח את הקשר עם גורמים מחוץ לארגון: שותפים, לקוחות, ספקים וכיו"ב. המבנה משפיע בצורה אקוטית על תהליך העבודה עם הלקוח ולכך יש הכרעה גבוהה על הצלחת הארגון במשימתו. המבנה צריך לתת משקל לכל החוליות בשרשרת התהליך מהלקוח/ קהל היעד ועד המוצר/ השירות.
  4. תהליכי עבודה: חייבת להיות הלימה בין המבנה לתהליכי העבודה. הרבה פעמים מכריעים על מבנה ארגוני בטרם נעשית חשיבה מעמיקה איך צריכים להראות תהליכי העבודה שיתמכו במבנה ויאפשרו לארגון ליהנות מיתרונותיו. יש חשיבות גבוהה לניתוח מקדים של התהליכים הנגזרים מהמבנה.
  5. קבלת החלטות: המבנה צריך לתמוך בתהליכי קבלת החלטות. כתוצאה ממבנה ניזונים פעמים רבות הפורמים, המפגשים הפורמאליים והבלתי פורמאליים בין מנהלים/ות ונגזרת לכך קבלת ההחלטות. תהליכים אלו קריטיים לתפקודו ועתידו של הארגון , לכן יש לקחת בחשבון מרכיבים אלו בעיצוב המבנה הסופי.
  6. מוטות שליטה: המבנה צריך לנוע בין טווח רחב של חופש פעולה לבין רמה סבירה של שליטה. כלומר: מבנה שמניח מראש שמנהל/ת ת/ינהל באופן ישיר 40 איש. מייצר טווח רחב מדיי של חופש פעולה מתוך ידיעה שהיכולת לנהל באופן ישיר 40 איש היא דלה. במקביל מנהל/ת שמייצר/ת היררכיות רבות מדיי ומתייחס רק לניהול האופקי כבסיס השליטה מצמצם את טווח חופש הפעולה והשיתופיות בין הפרטים והיחידות בארגון. יש לקחת בחשבון שבעידן המודרני הסמכות והשליטה השתנו אבל יש צורך בניהול בהרבה מובנים של הכוונה, התאמה לארגון ומנהיגות.
  7. פונקציונאליות: תכנון המבנה הארגוני הרבה פעמים נתקל בקושי להפריד בין האנשים הממוקמים בעמדות השונות בארגון לבין המבנה באופן פונקציונאלי בלבד. מומלץ לערוך חשיבה "נקייה" מרעשים פרסונאליים, כך שתתבהר התמונה הפונקציונאלית  ורק אחר כך לשלב באופן זהיר ואחראי את המרכיב האנושי הספציפי. במעבר ליישום במבנה נערכים תהליכי התאמות והחלטות שצריך לוודא שאין פגיעה בשאר השיקולים.
  8. חוסן המבנה: מבנה איכותי הוא מבנה שמוכיח את עצמו לאור משברים. חשוב לבחון מבנה קיים ולוודא שבתהליך שינוי המבנה לא איבדנו את מקורות הכוח של המבנה הנוכחי. בדיקה לאור משברי עבר מסייעת לאתר את העוגנים שיש לשמר.
  9. סמכויות ותפקידים: אחת הסכנות בעיצוב מבנה ארגוני חדש הוא יצירת אזורי חפיפה של אחריות וסמכות או יצירת " חורים" של חוסר מענה לאחריות ולסמכות נדרשים. יש צורך לוודא שלא נוצרו כפילויות ואם נוצרו ללבן את הפרדת הטריטוריות (באופן מובנה ולא נשען פרסונאלית),
  10. חסכון במשאבים: מבנה שואף תמיד להיות חסכוני במשאבים ולא בזבזני. יש חשיבות גבוהה לשים לב בניסיון ליישם את המבנה החדש וההתבוננות על מערך האינטרסים והתהליכים הפוליטיים הנכללים בתהליך קבלת ההחלטות – לאזן בין משיכה לפתרון בעיות על ידי בזבוז משאבים גדול מדיי או להיפך על ידי חסכנות גבוהה מדיי.
אין תגובות

הוספת תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות צבעים