עסקים חברתיים ומגזר שלישי - המיתוס והמציאות - מכון מעברים
956
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-956,single-format-standard,unknown,wp-accessibility-helper,accessibility-contrast_mode_on,wah_fstype_rem,accessibility-underline-setup,accessibility-location-right,ajax_fade,page_not_loaded,,hide_top_bar_on_mobile_header,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-17.2,qode-theme-bridge,qode_advanced_footer_responsive_1000,qode_header_in_grid,wpb-js-composer js-comp-ver-5.6,vc_responsive
עסקים חברתיים ומגזר שלישי

עסקים חברתיים ומגזר שלישי – המיתוס והמציאות

בספרו "עולם ללא עוני, היזמות העסקית שכובשת את העולם", פורש מוחמד יונוס את משנתו בנוגע להקמת עסקים חברתיים (Social Business) הפועלים בשוק החופשי. לדידו של יונוס, הקפיטליזם מייצר עוני בשל המיקוד הבלעדי בעשיית רווחים באצטלה של 'שגשוג האפשרי לכולם', דבר שמעולם לא קרה. על בסיס זה יונוס קורא להקמת עסקים מסוג אחר, אשר אינם מתמקדים בעשיית רווחים ובחלוקת דיבידנדים, אלא בקידום מטרה חברתית. דוגמא לעסק מסוג זה הינה בנק גרמין אשר ייסד יונוס עצמו בבנגלדש, המספק הלוואות זעירות לעניים על מנת לסייע להם ליצור מקורות הכנסה, שיטה אותה כינה מיקרו-קרדיט. הבנק והשיטה עליה הוא מבוסס הוגדרו כהצלחה ואף זיכו את יונוס בשנת 2006 בפרס נובל לשלום.

יונוס פורט שבעה מאפיינים לעסק חברתי:

  1. מטרת העסק היא להתגבר על בעיה המאיימת על האנשים ועל החברה (מתחומים כגון חינוך, בריאות, נגישות לטכנולוגיה, סביבה) ולא מקסום רווחים.
  2. העסק הוא בר-קיימא- בעל יציבות כלכלית ופיננסית, אשר אינו עושה שימוש בפילנתרופיה.
  3. המשקיעים מקבלים את השקעותיהם בחזרה ללא רווח.
  4. לאחר החזר ההשקעה, הרווחים נשארים בעסק ומופנים לקידום המטרה החברתית.
  5. העסק יפעל מתוך מודעות סביבתית.
  6. העסק משלם משכורות המקובלות בענף ומציע לעובדיו תנאי עבודה טובים מן הסטנדרט המקובל.
  7. לעשות את זה מתוך שמחה! (Do it with joy!)

העשייה החברתית-עסקית בעולם לא לובשת צורה אחת וטרם גובשו הגדרות מוסכמות בנוגע לפעילות בתחום זה. עם זאת, קיימת הסכמה כי מדובר בקידום מטרה חברתית באמצעות פעילות עסקית. אכן, בחלק מן המקרים מדובר בעסקים חברתיים כפי שמתאר מוחמד יונוס, אך צורה נוספת לעסק חברתי הינה מיזמים עסקיים של ארגונים חברתיים במגזר השלישי. מיזמים אלו מקדמים פעילות המכוונות למימוש מטרות חברתיות, אשר קשורה במישרין למטרות המלכ"ר והיא עצמה מממשת מטרות חברתיות. בפעילות עסקית זו שואף המלכ"ר לרווח אך לא למקסום רווחיו בשל מטרותיו החברתיות.

ארגונים חברתיים יכולים לנקוט בשיטות שונות להנבת הכנסות. ראשית, ליזום פעילות חברתית המניבה הכנסה דוגמת מכירת מוצרי שיקום, מכירת עבודות יד, מכירת שירותים הניתנים על ידי אוכלוסיות מוחלשות וכדומה. שנית, הקמת חברת בת- עסק לכל דבר בעל תשואה נמוכה בשל המטרה החברתית (דוגמת חנות האופנה של 'החצר הנשית').

על פניו, פעילויות עסקיות אלו עשויות להיתפס כפתרון טוב עבור ארגונים חברתיים, שכן ביכולתן להגדיל את ההכנסות של הארגון ולצמצם את התלות בתרומות. עם זאת, המציאות איננה פשוטה כל כך. במחקרה, רחל בנזימן (2009) מציגה את תמונת הפעילות העסקית-חברתית בישראל ואת המורכבות של קיום מיזם עסקי על ידי ארגון חברתי. ייצור הכנסה על ידי מיזם עסקי הינו משימה קשה, וגם כאשר המיזם אכן מרוויח, המחיר העקיף שמשלם הארגון דרך הכבדה על משאביו, ובעיקר על משאבי הזמן של מנהליו, איננו משתלם בהכרח. כמו כן, הקמת המיזם עשויה להביא למתחים פנים ארגוניים בשל החשש מהשפעתם של ערכים עסקיים כמובילים בתפיסה חברתית של הארגון.

שילוב של חשיבה עסקית בחשיבה חברתית עשוי להוות הזדמנות לשכלול דפוסי ניהול בארגון מצד אחד, אך גם להוות איום על מהותו של הארגון כחברתי מצד שני. התפיסה הניהולית של הפעילות העסקית משפיעה רבות על הארגונים החברתיים ועל תפקיד המיזם בהם. במידה ולמיזם ישנה חשיבות גבוהה, עשוי להיווצר שינוי בהקצאת המשאבים לטובת הפעילות העסקית, וזאת על חשבון ליבת העשייה החברתית, לדוגמא: הזרמת כספים, חלוקת תפקידים ומבנה ארגוני המשרתים יותר את המטרה העסקית, תעדוף בסדר היום (מיילים, ישיבות) וכדומה. מצב זה עשוי להיווצר גם כאשר ישנה עדיפות ברורה למטרה החברתית, אך המיזם הופך רווחי ובכך משפיע על התעדוף בפועל.

למצב זה קשורה גם שיטת המדידה השונה של העולם העסקי והעולם החברתי. בעוד שבעולם העסקי קל יחסית להציג את ההצלחה במספרים, ההשפעה החברתית קשה יותר לכימות. מדד ה-SROI, המציג את ההשפעה החברתית והסביבתית של פעילות חברתית מסוימת במונחים כספיים, מורכב ליישום בשל הקושי בהבנה ובהגדרה של מרכיביו. כמו כן, קשה להסיק ממנו על קשר סיבתי בין הפעילות של הארגון לבין השינוי החברתי. בפועל, ארגונים חברתיים ומיזמים עסקיים-חברתיים עושים שימוש מועט במדד זה, ובישראל השימוש בו הוא בחיתוליו. לפיכך, קשה יותר למדוד את ההצלחה החברתית, דבר העשוי להשפיע גם על סדר העדיפויות בארגון לנוכח הצלחה עסקית.

התפתחותה של העשייה החברתית-עסקית טומנת בחובה הזדמנויות לצד איומים נוספים עבור המגזר השלישי והמטרות החברתיות אותו הוא מקדם. התנהלות עסקית יכולה לחזק את נכונותם של הפילנתרופים לתרום לארגון כאשר זה לוקח על עצמו חלק מהנטל הכלכלי. עם זאת, עשויה להתעורר ציפייה מצד התורמים שהארגון ירחיב פעילות עסקית ויצמצם את התרומות.

בנוסף, טשטוש ההבדל בין עמותה מרוויחה לעסק בעל מטרה חברתית יכול, מצד אחד, למקם את הארגונים החברתיים בשיח העסקי אך מצד שני, להביא לדרישתם של ארגונים עסקיים בהקלות באמתלה שהם 'עסק חברתי' בעקבות פעילות חברתית כזו או אחרת. כתוצאה מקיומם של עסקים חברתיים יכולים להתחדד הערך והייחוד של הארגונים החברתיים, אך בד בבד עשויה להיווצר העדפה לעסקים חברתיים בשל חוסר הבנה או הבחנה במשמעות החברתית הרחבה של המהלך.

 

לסיכום, העשייה החברתית-עסקית עשויה להשפיע על המגזר השלישי במגוון דרכים. המלצה לנהל את הסיכונים בתחום שיש להיזהר מפניהם ולדבר אותם כדי להימנע ממיתוסים ואשליות בתחום החברתי- להלן הסיכונים:

בתוך הארגון החברתי: עלייה בחשיבותה של המטרה העסקית על המטרה החברתית אשר תעמיד את הפעילות בסתירה להגדרה המקובלת בתחום לעסק חברתי: קידום מטרה חברתית באמצעות פעילות עסקית. פעילות עסקית לא יכולה לשמש כמענה כולל ומקיף עבור המצוקות החברתיות במדינה ועבור ארגוני מגזר שלישי, אשר המטרה החברתית היא אבן יסוד שלהם. יש לבחון את הנושא על מנת למנוע מציאות בה פתרון הבעיות החברתיות באמצעות פעילות עסקית ישפיע על ערכו של הארגון עבור החברה באופן שלילי.

המיתוס והמציאות: פעילות עסקית אינה פתרון למצוקת המשאבים שיש למגזר השלישי בישראל. נוצר מיתוס כביכול שם נמצא המענה למצוקת המשאבים אך זו תפיסה מאד צרה מול מציאות חברתית מאד מורכבת. ראשית, ניתן להניח כי פעילות עסקית לכשעצמה לא יכולה בהכרח לתת מענה לכל העמותות, לכל התחומים החברתיים ולא רלוונטית בחלק מהמקרים. שנית, יש לזכור כי עסקים קמים ונופלים – רווחים אינם נחלת הכל ועסק יכול לפשוט רגל, אבל ארגון חברתי שישען רק על עסק ויאבד מנכסיו עלול להוביל לבעיה חברתית גדולה כפליים.

יחס החברה והמדינה כלפי התחום: עשויה להיווצר העדפה ציבורית לעסקים חברתיים על פני אלכ"רים ותפיסתם כלגיטימיים יותר, וזאת מתוך חוסר הבנה כולל של התחום. בנוסף, המדינה עשויה להפנות משאבים לעסקים חברתיים על חשבון האלכ"רים תוך לגיטימציה למאצ'ינג עם קרנות להשקעות חברתיות. האפשרות שהציבור יעריך יותר עסקים חברתיים מאלכ"רים מסוכנת חברתית ועלולה ליצור צל על שירותים חברתיים ופיתוח ידע מקצועי בתחומים החברתיים. כמו כן, המדינה שנהנית מקבלת כספים שיהיו שותפים במתן שירותי המדינה לציבור עלולה להטות את תהליכי קבלת החלטות שלה מי יפעיל אילו תכניות ואחרות על פי התרומה הכספית שהם יכולים לקבל במיזמים משותפים עם "עסקים חברתיים", כאשר השיח צריך להיות טובת האזרח והחברה יותר מכל דבר אחר.

סכנת המניפולציות: ראשית, קיימת סכנה כי ארגונים עסקיים יטענו להקלות וידרשו משאבים כ'עסקים חברתיים', וכתוצאה מכך עלול להיווצר לחץ על מקורות פיננסיים קיימים. שנית, הממשל, בעלי הון ותאגידים יכולים להשתמש ברציונל של השקעה חברתית לקידום אינטרסים פוליטיים תחת מעטה של מתן מענה למצוקות חברתיות, דבר שעשוי להשאיר את הארגונים החברתיים מאחור.

התנהגות הפילנתרופיה: הסכנה הינה ציפייה מארגון חברתי שירחיב את פעילותו העסקית וכך יביא לצמצום הצורך בפילנתרופיה ואף להחזר השקעה. מצב זה עלול להביא את הארגון החברתי למיקוד במטרה עסקית על חשבון המטרה החברתית גם כשאין לכך כושר התכנות או טעות מקצועית.

לכן המלצתנו היא לעסוק בתחום בצורה מפוכחת מתוך התבוננות מושכלת על היתרונות והחסרונות, כולל תהליכי עומק של הבנת הערך החברתי והמשמעות הארגונית, חברתית וציבורית של שילובם של עסקים חברתיים במגזר השלישי.

מקורות

Yunus, M. (2007). Creating a world without poverty: Social business and the future of capitalism. PublicAffairs.

בני גדרון ודקלה יוגב, ארגונים חברתיים-עסקיים בישראל :נתונים ראשוניים על תופעה חדשה (המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2010).

גליה פיט, עסקים חברתיים בארגונים חברתיים בישראל: סוגיות בהתאגדות ובמיסוי (מעשי משפט, 2011)

רחל בנזימן, לא על הפילנתרופיה לבדה… מיזמים עסקיים חברתיים בישראל (בתמיכת קרן פורד — הקרן החדשה לישראל, 2009).

אין תגובות

הוספת תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות צבעים