מהי מנהיגות בונה / מנהיגות הורסת? - מכון מעברים
411
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-411,single-format-standard,unknown,wp-accessibility-helper,accessibility-contrast_mode_on,wah_fstype_rem,accessibility-underline-setup,accessibility-location-right,ajax_fade,page_not_loaded,,hide_top_bar_on_mobile_header,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-17.2,qode-theme-bridge,qode_advanced_footer_responsive_1000,qode_header_in_grid,wpb-js-composer js-comp-ver-5.6,vc_responsive
מנהיגות בונה והורסת

מהי מנהיגות בונה / מנהיגות הורסת?

דרכי התמודדות עם תופעות חברתיות בקהילות, בארגונים ובמדינות

מנהיגות בונה מאפשרת תנועה של המערכת ושל האנשים בתוכה במסלול של התפתחות וצמיחה. היא אינה מונעת קיומן של בעיות, אלא מפתחת את כישורי ההתמודדות עמן, מגדילה את איכות החיים של האנשים במערכת, מפחיתה את מצוקותיהם, ומרחיבה את פוטנציאל הצמיחה וההתפתחות של המערכת.

מנהיגות הורסת מפעילה את הכוח שלה כך שנוצרת תנועה של המערכת ושל האנשים בתוכה במסלול של החרפת בעיות, עיוות של תפיסת המציאות, הגדלת הפערים והמתחים במערכת עד כדי פגיעה חמורה באיכות חיי האנשים בה, הגדלת המצוקה וצמצום פוטנציאל ההתפתחות והצמיחה של המערכת.

בתוך חברה אנושית, ארגון או קהילה נוצרים חילוקי דעות, אי-הסכמות, אי-הבנות, פערים בתפיסות וכיו"ב. תפקיד עיקרי ומרכזי של מנהיגות בונה הוא בראש ובראשונה לפתור את הבעיות/ לנווט את המערכת לפתרון הבעיות באופן שלא מזדהה עם אף צד. מנהיגות בונה המעוניינת לצמצם פערים כאלה או להביא את המערכת למצב שבו הם אינם פוגעים בתפקודה חייבת להתעלות מעל חילוקי הדעות ולא להזדהות עם אף אחד מהצדדים תוך שהיא שומרת על אחריותה כלפי המערכת כולה.

לדוגמה, בקהילה שיתופית יכולים להתגלע חילוקי דעות לגבי חלוקת המשאבים בין חברי הקהילה. אף על פי שבמצבים כאלה המנהיגות היא בדרך כלל חלק מאותה קהילה ומושפעת מאופן חלוקת המשאבים, עליה להתעלות מעל הפערים ולא לתפוס צד בוויכוח אלא לייצר תשתית המאפשרת לקהילה כמערכת אחת להבין את הבעיה לאשורה. לשם כך על המנהיגות לבסס תהליך של קבלת החלטות המושתת על מידע נקי נטול אינטרסים או פרשנות חד צדדית. מידע רחב ומקיף ככל שאפשר על הסוגיה ועל המשמעות של החלופות השונות לפתרונה, תוך מתן עקרונות מנחים להחלטה, המבוססים על ערכים המשותפים לקהילה כולה. כמו כן, על המנהיגות לפרוש את מגוון החלופות לפתרון הסוגיה.

 

מנהיגות שנוקטת עמדה במצב של חילוקי דעות ומביע תמיכה בצד אחד וחוסר תמיכה בצד השני טועה מובילה לתהליכים הרסניים מכמה בחינות:

  1. מיסוד של מחנאות – מנהיגות שפועלת בדרך זו ממסדת תפיסה של מחנאות בתוך הקהילה, החברה או הארגון. היא גורמת לקול אחד להרגיש לגיטימי יותר ולקול אחר להרגיש לא לגיטימי. פעולה זו כשלעצמה מחלישה את חוויית חופש הבחירה והדמוקרטיה במובן הערכי שלה במערכת.
  2. דמוניזציה של פערים – פעולה מסוג כזה מצד המנהיגות מובילה להקצנה הולכת ומחריפה של הפערים. אי-הבנות ואי-הסכמות מתחילות לקבל פנים שטחיות של שחור ולבן. הפרטים בקהילה מתרגלים לחשוב שלבעיות שלהם יש רק שני פתרונות חלופיים, הולכת ומיטשטשת האפשרות של שילוב כמה פתרונות באמצעות פשרות ומציאת נקודות איזון, או מציאת חלופות יצירתיות שיתנו מענה לכל הצרכים.
  3. החרפה של פחדים – כאשר המנהיגות בוחרת צד, המציאות מתורגמת למחנות שכל אחד מהם מסוכן לשני ויש תחרות קבועה וכוחנית ביניהם. כך נוצרת חוויה של איום קבוע שיש להישמר מפניו, ותחושה שעלול להתרחש אסון כלשהו אם הצד השני, יוביל מהלכים או יבצע צעד דומה.
  4. השטחת הבעיות ועיוותי מציאות
  5. התפשטות התופעה ונוקשות – גם אם הכול התחיל מסוגיה אחת בתוך הקהילה, הארגון או המדינה, חילוקי הדעות עלולים ללכת ולהתפשט לתחומים אחרים ולהוביל לתופעות של הכללה ותיוג סגור ושיפוטי כלפי תת-קבוצות, אנשים ואוכלוסיות מסוימות. במצב כזה השיח מתנהל כאילו ההכללות הן עובדות ולא שיפוט ספציפי של אדם מסוים או של תת-קבוצה ספציפית. נוצר קיבעון מחשבתי ושיפוטי בתוך המערכת שחוסם אפשרויות להתפתחות ולגמישות ומזין נוקשות חשיבתית ותפקודית.
  6. התוצאה הסופית היא מערכת עם פילוגים חריפים בתוכה, מתחים ברמה גבוהה, כעסים ופחדים רבים ופגיעה קשה ומחמירה באיכות החיים של האנשים בתוכה.

 

"קל להרוס אבל קשה לבנות: אנחנו תמיד צריכים להיות במקום הבונה". יש לזכור שכדי לשקם את מה שנהרס דרושים משאבים עצומים, ולכן יש לנהוג במשנה זהירות ולוודא שבהפעלת המנהיגות והכוח אינו הורס אלא נמצא בבנייה.

מנהיגות בונה לוקחת אחריות מעצם העובדה שאינה בוחרת צד בתוך המתח בין תפיסות, דעות ורצונות שונים במערכת שבתוכה היא פועלת, אף על פי שהיא חלק ממנה. אין זו מנהיגות חסרת דעה או חסרת חשיבה עצמאית, אלא מנהיגות שבוחרת בראש ובראשונה לפעול בהתאם לאחריות הממלכתית הכללית שלה כלפי כלל המערכת, כך שהמערכת היא שתתחזק ולא הדעה או התפיסה האישית של המנהיגות – שבין שהיא נכונה או לא נכונה עבור הקהילה או הארגון, ההיצמדות אליה אינה מובילה בהכרח לתוצרים הרצויים.

מנהיגות בונה עוסקת בפתרון בעיות ולא בחיפוש אשמים או במזעור הבעיות.

 

כיצד היא עושה זאת?

  1. מובילה הנחת עבודה של פתרון בעיות – הנחת העבודה של מנהיגות בונה היא שכל בעיה יכולה לבוא לידי פתרון אופטימלי, ושלמנהיגות יש אחריות מלאה להוביל את המערכת לפתרון הבעיות שלה בצורה מיטבית, מתוך שיקול דעת ואחריות על התוצאות לטווח הארוך. הנחה נוספת היא שעל מנת לפתור בעיות במערכת אנושית יש צורך בגמישות מחשבתית ובפתרונות יצירתיים. המנהיגות אינה מאוימת מקיומן של בעיות במערכת שעליה היא אחראית; היא סומכת על עצמה ועל הכוחות שבתוך המערכת שאפשר בהכוונה נכונה לגבש פתרונות שיהיו מוסכמים על חלקים נרחבים יחסית מהמערכת ויובילו אותה למקום טוב יותר.
  2. מתעלה רגשית ומחזקת את הביטחון העצמי שלה – מנהיגות בונה אינה נותנת לפחדים, להפחדות, לאי-השקט ולמתחים בארגון, בחברה או בקהילה לערער אותה רגשית ושומרת על קו ממלכתי ברור של מעורבות רגשית חלקית ומאופקת, כך שהובלת התהליכים תיעשה בשיקול דעת ותוך העמקה ובירור של עובדות ונתונים. היא מתמודדת בבגרות מול תופעות רגשיות, מניפולציות רגשיות, סערות אמוציונאליות בפנים ובחוץ. התנהגות בוגרת מאופיינת בכניסה לפרטים, ניתוח הנתונים לאשורם. לקיחת אחריות אישית על אופן הפעולה וההתנהלות של המנהיגות כלפי גורמים במערכת וטיפול יסודי בבעיות לעומקן.
  3. בונה תשתית לפתרון הבעיה – המנהיגות משקיעה את המשאבים והאנרגיות שלה ביצירת מנגנונים נכונים שיאפשרו להביא את הבעיה לידי פתרון אופטימלי:
    1. משתפת את הקהילה, החברה או הארגון באחריות לפתור את הבעיה לטובת כולם.
    2. מחלישה את תפיסת המחנאות באמצעות יצירת מרחב שבו כל הקולות יכולים להישמע ולקבל התייחסות, ושבו נערך דיון ענייני ולא רגשי מתוך הבנה משותפת של הנתונים, העובדות והמציאות בפועל.
    3. מחלקת תפקידים וכוח לאנשים מתונים בדעותיהם, בעלי ביטחון עצמי וללא שיכרון כוח או הזדהות יתרה עם הכוח שבידם, כך שיוכלו להוביל באופן עקבי שיח ענייני. פועל על פי רציונל ברור ושקוף , קריטריונים ברורים שניתן להסביר ולא לפי תעדוף אישי פוליטי או בלתי ענייני אחר.
    4. יוצרת בסיס משותף של ידע רלוונטי לכל בעיה ומבססת שיטה לפתרון בעיות: עיבוד המידע, הבנה של הבעיה ושל הגורמים לה וחשיבה משותפת על פתרונות אפשריים.
  4. מעודדת את המערכת לחשיבת עומק – מנהיגות בונה נותנת משקל לכל דבר שבא לפתחה. היא אינה מפגינה זלזול או ממעיטה בערכם של נתונים או דעות אלא מעיינת בהם עיון מעמיק המאפשר התמודדות עם הבעיות, קטנות כגדולות.
  5. חושבת קדימה – מנהיגות בונה מנסה לאתר ולהבין בעיות עתידיות בחברה, בארגון או בקהילה על פי מגמות ונתונים ברמה מערכתית. ניתוח של כיוונים ומגמות בארגון ובסביבה מאפשר למנהיגות לבצע פעולות מניעה ולהקדים תרופה למכה, וכך לפתור בעיות כאשר הן עדיין קטנות ובטרם הן הופכות לבעיות גדולות, מורכבות וקשות יותר. עם זאת, מנהיגות בונה אינה חוששת מבעיות מורכבות וגדולות וגם כאשר הן מופיעות היא עמלה לבנות פתרונות ולאפשר התקדמות.
  6. מזמינה לדיאלוג – כשיש קונפליקט בחברה, בקהילה או בארגון, קטן כגדול, מנהיגות שמזמינה לדיאלוג מאפשרת לאנשים התמודדות אמיצה וריאלית עם הקונפליקטים ובניית פתרונות משותפים תוך מניעת הידרדרות של מערכות יחסים וקשרי גומלין בתוך המערכת ומחוצה לה.
  7. מובילה מסרים של מתינות ושל אחריות משותפת לתוצאות ולמערכת כולה ופועלת בהתאם – מנהיגות כזאת אינה יוצאת בהצהרות סתמיות, רגשיות מדי, צדקניות מדי או קיצוניות, תוך עמידה על גבולות הדמוקרטיה וחוקי המדינה. זו מנהיגות שמחויבת לאחריות משותפת ומפתחת מבנה, מנגנונים, תהליכי עבודה ובעלי תפקידים שמאפשרים פעולה משותפת אפקטיבית ושמירה על עבודה מקצועית לצד עבודה פוליטית.
  8. מנהלת את המערכת בצורה מקצועית – שומרת על כללי עבודה אתיים ומקצועיים המאפשרים לה להיות שקופה ולהוביל לתוצאות מתוך עשייה אקטיבית עניינית ורציפה, למען שיפור המצב הקיים והמצב העתידי. פועלת בכלי ניהול מבוססי נתונים, ניתוח, עיבוד תוך שמירה על גבולות המערכת – גבולות של זמן, של אסטרטגיה, של ניהול פיננסי, תפעולי ותוכני יעיל, רלוונטי ואפקטיבי.

 

את העברת הכוח לאנשים שיכולים לשאת אותו בצורה אחראית זו בארגונים, בקהילות, בחברות ובמדינות, יאפשר התמודדות אפקטיבית עם בעיות סבוכות של העידן המודרני.

אין תגובות

הוספת תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות צבעים