"מוצר" ועד עובדים - האם זה בהכרח לטובת העובד? - מכון מעברים
396
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-396,single-format-standard,unknown,wp-accessibility-helper,accessibility-contrast_mode_on,wah_fstype_rem,accessibility-underline-setup,accessibility-location-right,ajax_fade,page_not_loaded,,hide_top_bar_on_mobile_header,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-17.2,qode-theme-bridge,qode_advanced_footer_responsive_1000,qode_header_in_grid,wpb-js-composer js-comp-ver-5.6,vc_responsive

"מוצר" ועד עובדים – האם זה בהכרח לטובת העובד?

עובדים הם הבסיס להצלחה של ארגון. התנהלות ארגונית כלפי עובדים מעידה על רמת האנושיות והיכולת של ארגון לנהל חברה אנושית תקינה. נרצה שעובדים יהיו שבעי רצון במקום עבודתם, שעובדים יתפרנסו בכבוד, שעובדים יקבלו יחס ראוי והוגן.

במקומות שאין זה כך זו מלחמה חשובה לדאוג שאכן כך יהיה. לצד צורכי העובדים נצפה כמערכת לעובדים חרוצים, מסורים, מקצוענים, יצרניים, איכותיים. עובדים שאכפת להם ממקום העבודה. לטובת המשק ולטובת העובד יש צורך בעובדים חרוצים ומסורים. עובד שרק בא לעבודה ולא עובד, אבטלה סמויה או תפקוד בינוני לא מסייעים לא לעובדים ולא למשק כולו.

האם ועד עובדים היא השיטה שתבטיח לנו את העובדים האלו- גם מרוצים מפרנסתם, מהעבודה ומיחס ראוי וגם עובדים טובים? חיי הניהול והארגון עם ועדי עובדים משאיר את השאלה פתוחה ובואו נבחן את הנושא רגע לעומקו.

מהו אותו מוצר מומלץ בפרסומות המכונה " ועד עובדים"?

ראשית, זו זכות גדולה לעובדים להתאגד ולדאוג שיקבלו זכויותיהם ויממשו אותן במקום העבודה. השאלה היא האם השיטה הוותיקה של "ועד עובדים" אכן מובילה למטרה הנכספת לטובת העובד והמשק?

הנושא הוא עדין ורגיש, אבל ברגע שההסתדרות בחרה להפיץ אותו כ"מוצר" לכל דבר על פי מודל עסקי של פרסום מוצרים להפצה המונית, זה מחייב אותנו לשאול כמה שאלות.

מי שאינו מכיר את הסוגיה לעומקה עלול לראות בכך מתנה לכל עובד, לכל מקום עבודה ובכל עת. אך "ועד עובדים" אמור להיות כלי מקצועי לפתרון בעיות. כלי מקצועי אינו מתאים לכל מצב ואינו ככל מוצר מדף. בדיוק כמו שלא כל תרופה מתאימה לכל מחלה, ולכן ההתייחסות לוועד עובדים צריכה להיעשות במקצועיות וברגישות ולא כ"מוצר" להפצה כללית. ( הפרסומת עצמה מעוררת שאלות לגבי המניע שלה: מוטיבציות כלכליות או טובת העובד והמשק?)

שנית, נשאלת שאלת האפקטיביות? לכל מי שלא חווה התנהלות עם ועד עובדים צריך להבין את השיטה – אחוז משכר עובדים יוצא מכל עובד להסתדרות כדי להחזיק ועד עובדים ולספק להם שירותים. ועד העובדים מקבל תפקיד להתמודד מול הנהלת הארגון על מנת להטיב את התנאים של העובדים. בדרך כלל מתפתחות נורמות של התייעצות / מו"מ עבור כל אקט של הנהלה מול עובדים וההפך כגון רצון לפיטורין, לשינויי תפקידים, אי שביעות רצון עובד וכיו"ב. ועד העובדים נבחר מתוך העובדים וממנו נבחר יו"ר. ההנהלה מנהלת שיח קבוע עם הועד.

מהתרשמותי עד כה בהתנהלות ארגונים עם ועדי עובדים. יתכן שעובדים קיבלו יותר שכר ותנאי העסקה, אבל לא בהכרח היו יותר שבעי רצון וזכו ליחס ראוי והוגן. כמו כן המוצר לא פיתח וחיזק בהכרח עובדים יותר טובים, יותר יצרניים, יותר מסורים/  חרוצים.

מנגנון הועד מוביל פעמים רבות קו מיליטנטי חד צדדי ללא מערך איזונים מספק. חמור מכך ניהול תהליכים עם הועד מגביר בצורה דרמטית את רמת הפוליטיזציה הארגונית, השיטה מעודדת מניפולציות של שני הצדדים והופך משאב אנרגיות גדול ולעיתים אף חסם משמעותי להתנהלות תקינה ומקדמת.

השיטה יתכן יכולה להיות אפקטיבית במקומות בהם מנהלים לא היו מקצים אנרגיות לחשיבה כלל על העובדים ופועלים באימפולסיביות, בחוסר רגישות ובחוסר הגינות. לצערנו יש ארגונים בהם ההנהלה לחלוטין שוכחת את עובדיה ואת צורכיהם ואינה דנה בכך כלל, אזי השיטה אולי יכולה לאזן בין הכוחות שזו מטרתה. השיטה אולי נכונה במקרים בהם יש הזנחה של העובדים וחוסר יחס בסיסי.

אבל מה קורה בארגונים בהם המנהלים עושים כל שביכולתם לטובת העובדים? מקום בו המנהלים פועלים בצורה אינטנסיבית ובכל האמצעים והשיטות כיום לפתח ולשכלל את שביעות רצון העובד, הלמידה, ההתפתחות וסביבת העבודה? האם גם שם צריך למכור את המוצר? האם הוא יועיל או יזיק למערכת ולעובדים?

באופן כללי גישת הניהול המודרני באה לעודד מנהלים לדאוג לעובדים ללא גורם מתווך. שמנהלים מקצוענים יחתרו לתת לעובדים פרנסה טובה, אוירה טובה ,סביבת עבודה מאפשרת ומרחב התפתחות ויצירה. עם זאת, בין מנהל לעובד קיים מתח דו כיווני: המנהל נדרש לספק לעובד את צרכיו והעובד נדרש להיות עובד מסור, איכותי, חרוץ ,מחויב ולומד, כך ששני הצדדים נושאים באחריותם כלפי מקום העבודה. שיטת ועד עובדים מעבירה כוח לקבוצת עובדים מצומצמת להטיב את תנאי העסקה של יתר העובדים, על ידי הפעלת לחצים על ההנהלה ובמקבלי ההחלטות. השיטה מובנית על הפעלת לחץ וכוח של הועד על ההנהלה ללא קשר לביצועיו של הועד, לערך של דרישותיהם לטובת העסק, הלקוחות או המערכת.  עד כמה באמת ועד עובדים מצליח לייצר שביעות רצון גבוהה יותר בקרב העובדים? עד כמה ועד עובדים הופך להיות משאב המכביד על המערכת הארגונית, מגביר בצורה מסיבית את המערך הפוליטי, מייצר חלוקת כוח בעייתית בין העובדים בחברה כך שחברי הועד ויו"ר הועד בעלי כוח גדול בהרבה מכל עובד אחר ללא קשר לאיכות עבודתם ועוד תופעות שאינן בהכרח מייצרות תפוקה, אינן מקדמות את הארגון ואף עלולות להחליש אותו?

בסיס קיומו של הועד הוא לגיטימציה להילחם מול ההנהלה, ולכן הוא משמר את התפיסה שההנהלה נגד העובדים. בתוך תפקידו טמון המסר לחזק את העובדים ולהחליש את ההנהלה. תפיסה כזו משמרת דפוס קבוע של מלחמה ולא מאפשרת להגיע לפתרון. אם ההנהלה תחשב טובה ולטובת העובדים אזי אין זכות קיום לוועד, וכך השיטה מובילה לריבוי מניפולציות, מיליטנטיות של הוועדים ובזבזנות אנרגיה בארגון. פעמים רבות השיטה מובילה לכך שהועד הופך להיות גוף פוליטי בפני עצמו שחותר להתעצמות ולעיתים לכוחניות שאיננה בהלימה לצורכי העובדים, הארגון והמשק כולו.

המסקנה המתבקשת היא שהוועד יכול להוות חסם רלוונטי וחסם לא רלוונטי. רמת האחריות או הפיקוח על כך אינה בהירה. שיטות ארגוניות עובדות טוב כשהן בנויות על מתחים ואיזונים, בלמים ודחפים. שיטת ועד העובדים הוותיקה והידועה היא  חד צדדית, צרה וחמור מכך בסבירות גבוהה לפגוע בארגון ועלולה לייצר אבטלה סמויה, בזבזנות משאבים, חוסר יעילות, מרחב גדול לבינוניות ולעיוותים בתהליכים ארגוניים ובאיכות התוצאות שלו.

חדשנות ושכלול שיטת הוועד היא הכרחית. השיטה צריכה להתפתח לכזו המאפשרת להטיב עם עובדים, אבל באותה מידה להטיב עם מטרות הארגון, הלקוחות, האזרחים, המשק, היצרנות, המקצוענות ומצוינות העובדים.

גוף ארצי שיש לו אחריות כלפי כל המשק מומלץ שיפתח מודלים ושיטות מתקדמות שמתמודדות עם כשלי השיטה עד כה ונותנות מענה יותר מקיף ואחראי למשק. ובוודאי לא יתייחס לשיטה של ועד עובדים כ"מוצר" מדף אטרקטיבי שאפשר "פשוט" ללכת ולמכור אותו לכל ארגון. זה מסוכן ובעייתי כלפי המשק כולו ובאופן פרדוקסלי עלול שלפגוע בטובת העובדים. להערכתי יש להסתדרות תפקיד חשוב בדאגה לעובדים ובהרחבת תנאי העסקתם ברמה מקיפה, עם זאת ללא בחינת עומק של השיטה ופיצוח שיטה יותר אפקטיבית שמקטינה את טווח הסיכון המצוי בה כיום אין מקום לעידוד השיטה.

אין תגובות

הוספת תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות צבעים