האם "תרומה לקהילה" תורמת לקהילה? - מכון מעברים
949
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-949,single-format-standard,bridge-core-2.8.2,unknown,wp-accessibility-helper,accessibility-contrast_mode_on,wah_fstype_rem,accessibility-underline-setup,accessibility-location-right,qode-page-transition-enabled,ajax_fade,page_not_loaded,,hide_top_bar_on_mobile_header,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-26.6,qode-theme-bridge,qode_advanced_footer_responsive_1000,qode_header_in_grid,wpb-js-composer js-comp-ver-6.6.0,vc_responsive
האם תרומה לקהילה תורמת לקהילה

האם "תרומה לקהילה" תורמת לקהילה?

(פורסם במקור בירחון משאבי אנוש מהדורת נובמבר 2006)

האם "תרומה לקהילה" תורמת לקהילה? מאת לילך (רק) דורה

בט' בתשרי תשס"ה יצא עיתון "דבר" לרגל 60 שנה לפטירתו של ברל כצנלסון רב רובו עסק בסוגיות קהילה וחינוך. כיועצת ארגונית ישבתי וקראתי את העתון " קהילה אינה מחנה שמהווה מקור מפלט בעת סכנה, אלא היא.. מתחברת יותר אל רוח האדם… היא קיבוץ של יחידים בעלי עבר אחד. עתיד משותף. שאיפות משותפות כמיהות זהות לעולם שכולו טוב.. הדרך אל הקהילה עוברת דרך מסלול של חינוך לנתינה, חינוך לאהבה, לראות את הטוב אצל הזולת ולרגישות לגורלו ולמצבו.."

אם זו הכוונה ב"קהילה" לאיזו קהילה מתכוונים במעשה הצדקה הארגוני שמכונה "תרומה לקהילה?"

כשאנו מתבוננים על ארגונים ניתן לשגות ולחשוב שהם פועלים בעולם כלכלי- גלובלי שונה משאר עולמות חברתי פוליטי דתי ומדיני

לכאורה המערכת הכלכלית ארגונית עסקית חיה נושמת ומתפתחת באופן נפרד ובלתי תלוי במערכות אחרות בעיקר מערכת חברתית קהילתית. אנו שומעם על פיגוע, קוראים על בחירות, חוגגים חנוכה ולכל החוויות האלו אין כמעט קשר ליום העבודה שלנו. באים לעבודה ו"שם" הכל כרגיל- הקצב, החשיבות, הציפיות, הדיונים והמשימות.

כל אלה יוצרים למעשה תחושת ניתוק ויתר מכך ניכור, חוסר קשר וחוסר תקשורת בין העולמות.

חווית הניתוק ומשמעותו

לעיתים הניתוק נתפס כמוטיב שמשמר את הסדר, את הצפוי, את היציבות ומכאן חשיבותו כממד בלתי מתערער גם כשהסביבה מתערערת, אך המחיר של תפיסת המציאות הזו הוא גבוה ואף גבוה מאד. העובדה שמצבה של הממשלה התערער כשרקטת קאסם פגע בישוב, שחמאס זכו בבחירות ולמחרת נוסעים לעבודה לכל התכנים האלו אין ביטוי בעולם העבודה שם הכל מתנהל כתמול שלשום מבוססת על אשליה. מעט התבוננות וחשיבה על הנעשה בעבודה מאפשרת לזהות את האשליה. האם אכן עולם העבודה חווה יציבות מתמשכת מול המצב החברתי פוליטי מדיני המשתנה? הרי בעולם העבודה חלים שינויים רבים וניכרים ברמה יומיומית, באופן דומה להשתנות החברתית מדינית ציבורית. ובכל זאת יש תהליך של שימור האשליה ושימור ההבדל בין הנעשה מחוץ לארגון בסביבות לא עסקיות לבין הנעשה בארגון ובסביבתו העסקית.  ואשליות טיבן לייצר בנו הרגשה טובה לזמן מה, אך לערער בנו את תפיסת המציאות ובהתאם לכך גם את אופי הפעילות שלנו מולה.

עם זאת, כפי הנראה, למרות התודעה שנוצרה בסביבה העסקית על קיומו של הניתוק והמחיר של הפער בין חיי הארגון העסקיים, הפורחים והמלאים לבין תופעות של חרדה, קושי, מצוקה וכו' לצידן – נולד הרעיון שארגונים יתרמו לקהילה כפי הנראה תחת הנחת עבודה שתרומה של ארגון לקהילה תיצור חיבור מנטלי פיזי ורגשי בין העולמות שמכונים "ארגון" ו"קהילה".

הדפוס הקונבנציונאלי של תרומה לקהילה

כשאנו בוחנים תרומות לקהילה של ארגונים קיים דפוס של חיפוש מקורות ב"קהילת" הזקוקים לעזרה והפניית משאבים ארגוניים שיכולים לסייע ולתת עזרה ?( אראה תרשים 1) והשאל שנשאלת היא איך בדרך זו אנו מחברים את המנותק? פניה של הארגון לקהילה שבחוץ תוך פסיחה על הקהיל שבפנים מבליטה את הפער בין הארגון לקהילה ובעקבות כך משעתקת את הנתק והריחוק. אם אנחנו כארגון בוחרים לתרום לקהילה בדרך של חיפוש קהילה נזקקת וסיוע לה אזי אנחנו עלולים לחזק את האבחנה בין מי אנחנו ומי הם ובאופן בלתי מכוון/ מודע להגדיר את יחסי הכוחות בינינו – אנחנו הארגון החזק ולכן גם היודע והמבין מה טוב לכם אנחנו באים לעזור לכם.. אתם החלשים שלא יודעים ולא יכולים וזקוקים לנו. " תרומות לקהילה" מהמקום הזה עלולות לשמר את האשליה נפוצה בארגון ובעולם העסקי בכלל ש"אצלנו" העולם הארגוני-עסקי הכול יחסית טוב. הבעיות שלנו הן בעיות מינוריות לעומת הבעיות האמיתיות של החיים. הבעיות האמיתיות של החיים נמצאות מחוץ למגרש הארגוני אצל אוכלוסיות מצוקה מיעוטי יכולת קשישים וכו

על בסיס האשליה הזו (שהיא לרב בלתי מודעת) עלול ארגון לתרום לקהילה ובאפון פרדוקסלי להנציח את הפער הקיים והנתק בין הארגון "המוצלח" לקהילה "הלא מוצלחת".

הארגון כמיקרוקוסמוס של הקהילה

אם ברצוננו לקרב בין ארגון לקהילה עלינו לראות את קו החיבור ואת קו הרצף ביניהם, את החפיפה מחד, אך גם את ההיפוך מנגד…

התרומה האמיתית תחל מהתבוננות פנימה- ואין הכוונה לעיסוק בעצמנו, אלא התקרבות לעולמות שבארגון, שבתוכנו- לאנשים בארגון, לפערים החברתיים בתך הארגון, לערכים המובילים של הארגון, לחינוך שאנחנו נותנים כארגון לאנשינו..

בתפיסה זו נחפש את הקהילה שבראש ובראשונה פנימה בתוך הארגון והאחר כך מחוצה לו. למשל מנהל המעוניין לתרום לקהילה בתחום החינוך – מוצע לו לבחון תחילה כיצד הוא מחנך את אנשיו בארגון שבו הוא עובד? כיצד הארגון מחנך את אנשיו? מה ניתן לשפר במערכת החינוך הארגונים? האם המנהל מוטרד מאלימות הפושטת בחברה או מהשחיתות השלטונית? מוזמן לצפות בעשייה שלו בארגון ובארגון עצמו ולנסות להבין היכן הכוחנות באה לידי ביטוי בארגון ופוגעת בעשייה אפקטיבית? היכן קיימים אי סדרים קריטיים גם ב"שלטון הארגוני"? היש פערי שכר בארגון? כיצד ניתן לצמצם אותם?

בתפיסה זו של חשיבה על עולמות הארגון והקהילה כחשיבה מעגלית הארגון מוצע כמיקרוקוסמוס של הקהילה או הארגון כקהילה בפני עצמה. כך שראשיתה של תרומה לקהילה היא בתרומה לקהילה הארגונית כמתואר בתרשים 2

הארגון והקהילה – מערכות הזנה הדדיות

פעילות פנימה בתוך הארגון מאפשרת פעילות החוצה מסוג אחר, מתוך חשיבה על הקהילה והארגון כישויות נפרדות המזינות אחת את השנייה. ישויות הארגון והקהילה אינן מוכלות אחת בשנייה אלא ניצבות אחת ליד השנייה. השאלה שעולה היא כיצד ניתן לתרום לקהילה תחת הנחת עבודה זו ועם זאת לא לשעתק את הפער, הריחוק, המנתק בין העולמות?

התבוננות פנימית אותנטית מקרבת את הארגון אל עצמו. באמצעותה ניתן יהיה לתרום לתת ולפעול עם קהילות בפנים ובחוץ על בסיס נתינה שרואה איך אנחנו ניזונים מהם ואיך הם ניזונים מאיתנו, איך שנינו יחד הארגון והקהילה צומחים – ראה תרשים 3

תהליך של תרומה לקהילה המבוסס על רצון לייצר שינוי בדפוס הניתוק בין עולם העבודה העסקי ארגוני לקונטקסט החברתי ציבורי יכול להיעשות על ידי למידה משותפת איפה אתם נמצאים בנו ואיפה אנחנו נמצאים בכם?

תפיסות כאלו של " תרומה לקהילה" יוכלו לבסס חברה בריאה שמשיבה לעצמה חיים עם אופק כלכלי-אנושי- חברתי הולם.

המטרה היא שתמשיך להיות תרומה לקהילה קונבנציונאלית ואיכותית שתרחיב את הנתינה והעשייה אבל לצידה ובאותה עת תהליך ההתייחסות לקהילה יהיה גם פנימי ומחייב את הארגון לברר עם עצמו על דרכי הפעילות שלו פנימה למנוע ניתוק ואף סתירה בין הדברים.

ואולי בדרך זו נראה עצמנו בארגון ומחוצה לו כ " קיבוץ של יחידים בעלי עבר אחד עתיד משותף ושאיפות משותפות כמיהות זהות לעולם שכולו טוב.. דרך מסלול של נתינה.."

טבלה 1: דוגמאות לתהליכים שונים של " תרומות לקהילה" בפורמט החדש

נושאהתייחסות קונבנציונאלית התייחסות נוספת
פער כלכליתרומות למוסדות חינוך, לארגוני עבודה וסיוע לאוכלוסיות במצוקה כלכלית וכיו"בהתבוננות היכן נמצא הפער הכלכלי אצלנו בארגון ופעילות ממשית לצמצום הפער. טיפול בעיוותי שכר, שינויי דפוס פערי שכר מערכתיים
סמיםסיוע כספי למוסדות גמילה, תרומות לעמותות בתחוםמי עושה שימוש בסמים בארגון שלי? ולאיזה " סמים" אחרים גם מתמכרים אצלנו בארגון? מחירי ההתמכרות ותהליכי גמילה
חינוךעזרה בשיעורי בית, התנדבות בקהילה, עמותות חינוךהמנהל כמחנך, הארגון כמשתית תפיסות עבודה והתנהגות לגיטימיים בארגון. עד כמה יושרה והגינות הוא ערך בארגון, עד כמה נתינה ועזרה היא ערך האם לגיטימי להטעות את הלקוח והעיקר שירכוש את המוצר או לאו? ואם משלבים נוער במצוקה בארגון וכיו"ב כיצד אנחנו מבטיחים למידה הדדית ולא חד כיוונית?
עוניתרומה כספים למוסדות סיוע לעניים, חלוקת מזון לנזקקים וכו'התבוננות בכוח האדם בארגון ואיתור אוכלוסיות מצוקה, מה הארגון בוחר לעשות עבורם? מה התרבות בארגון מעודדת ומקדת? עד כמה הארגון דואג לפיתוח מקצועי, להתקדמות וכו'
No Comments

Post A Comment

two × 1 =

שינוי גודל גופנים
ניגודיות צבעים