כותרת
1341
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-1341,single-format-standard,unknown,wp-accessibility-helper,accessibility-contrast_mode_on,wah_fstype_rem,accessibility-underline-setup,accessibility-location-right,ajax_fade,page_not_loaded,,hide_top_bar_on_mobile_header,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-17.2,qode-theme-bridge,qode_advanced_footer_responsive_1000,qode_header_in_grid,wpb-js-composer js-comp-ver-5.6,vc_responsive

התמודדות אישית ומנהיגותית עם מגפת הקורונה

מגפת הקורונה והבידוד/ הסגר הנגזר ממנה מציבים אתגרים משמעותיים לכל אחד מאיתנו.

היא גם מהווה במה למנהיגות. בבלוג זה ריכזתי תובנות לגבי התמודדות עם משבר ברמה האישית על מנת לחזק ולשכלל חוסן נפשי של מנהיגים/ות מנהלים/ות שכולנו נדרשים לכך ובמקביל לבסס ולחזק שוב מסרים רבים שעלו ממספר כותבים בתחום תורת הניהול והמנהיגות לגבי מה נדרש מאיתנו כמנהיגים/ות בעת הזו – לחזק את מי שפועל באופן כזה ולעזור לכוון את מי שנפל לבורות של יאוש, עייפות, אכזבה או פחד. הבלוג מבוסס על הרצאה בתחום למנהלים ומנהלות ולהלן עיקרי התובנות:

ברמה האישית משפחתית כל אחד וכל משפחה חווים משבר. המשבר הוא של חברה שלמה, גלובלי. החברה אנושית עוברת משבר גלובלי. מה המשמעות? אחת מהן היא שעלינו לפתח ולחזק חוסן נפשי של כל אחד ואחת מאיתנו בתקופת המשבר ולחזק את הסובב אותנו.

משבר מורכב ממספר שלבים קלאסיים שכל אחד עובר ברמה האישית, משפחתית, קהילתית, מדינית וגלובלית.

 

 

התחלנו בשלב האזהרה– סיפרו לנו שקורה משהו בסין, המשכנו כרגיל עוד לא הבנו את ההשלכות החריפות של המתרחש. אזהרה זהו שלב שבו יש נורות אזהרה אבל אנחנו עדיין לא קולטים מה קורה. יש חלקים באוכלוסייה שעדיין נמצאים בשלב האזהרה הם שומעים על המגפה מבינים שמשהו מתרחש אבל עדיין לא נכנס לתודעה גודל המשבר. בשלב האזהרה אנחנו ממשיכים כרגיל. עדיין לא משנים דבר ממנהגנו הקודם. כדי לזרז אנשים משלב האזהרה יש לפעול להביא לתודעה את המתרחש. התהליך הוא בעיקר במתן ידע ומגורמים רלוונטיים תרבותית וחברתית לקבוצות האוכלוסייה שעדיין בשלב אחר. אחריו בא שלב ההלם. הלם הוא שלב של הכרה. זהו. אנחנו מבינים שמשהו גדול מתרחש, אנחנו בפועל במשבר, המציאות השתנתה לחלוטין. כל אחד יכול לחשוב רגע ולזהות שלב כזה שהוא הבין. יש בשלב הזה הרבה עצב, אפילו דיכאון אבל הכרה שהמציאות השתנתה והמצב החדש הזה מחייב אותנו לשנות הרגלים, צורת התנהגות, למשל, ללכת עם מסכות, כפפות, להתרחק מאנשים אחרים, לעבוד מהבית וכיו"ב.. ההלם הוא חשוב כי דרכו אפשר לעבור לשלב הבלימה – מהלכים שלמים שנעשים לעצור את ההתדרדרות. לעצור את תהליך החרפת המשבר. התפשטות המגפה, לעצור את תהליך ההתעלמות מהמציאות החדשה. אנחנו מחליטים ברמה אישית, חברתית, מדינית וגלובלית איך עוצרים את התדרדרות המשבר, החרפת המגפה. איך ממגרים אותה?. זהו שלב שכל מדינה עברה בתהליך הזה והרבה מדינות בחרו כיצד לפעול לבלום את התפשטות המגפה. שלב הבלימה הוא חשוב ומשמעותי בעיתות משבר ואחריו בא שלב ההתארגנות, אנחנו בין לבין – עוד לא נפרדנו עד הסוף מהישן ועוד לא עיצבנו את החדש. תקופה של חלל ריק, לעיתים תחושה של ריקנות ואובדן משמעות עד שמתארגנים למצב החדש. לעיתים ההתחלה היא נורא מהירה- עוברים מהר ללמידה מרחוק, לעבודה מהבית אבל התארגנות הוא גם שלב נפשי שבו המערכת הפנימית שלנו מתארגנת למצב החדש. ואז עברנו לשלב השינוי – זהו אנחנו מתייצבים בתוך השינוי המערכות מתארגנות מחדש על תקופת משבר הקורונה. אנחנו חיים את השינוי. אם בשלב הראשון נקטעו הרבה רציפויות שהיו לנו , בתהליך השינוי עיצבנו רציפויות חדשות. בנינו מה עלינו לעשות בזמן השינוי עד תום המשבר. בתוך המשבר בתוך שינוי. התארגנות של כל המערכות לתקופת המשבר.

תהליך זה חשוב שכל אחד יבחן עם עצמו ונראה שכולנו On the same page  במשפחה, בקהילה, בקבוצות אוכלוסיה שונות ומגוונות. פעמים רבות הלחץ והמתח מובילים להפעלת הרבה כוח על קבוצות אוכלוסייה שלא ממושמעות להנחיות. יש להניח שהם לא רוצים להרוג את עצמם במגפה, אלא רמת ההכרה שלהם במציאות שהשתנתה נמוכה ויש לפעול דרך המנהיגות שלהם לבסס ולפתח את ההכרה וההבנה שהמציאות השתנתה וצריך להתארגן מחדש. בניית הסכמות בדרך זו תבטיח ביתר שאת שינוי מהותי בהתנהגות של קבוצות אוכלוסיה רבות כמו גם חלקים במשפחה כך שכולם יהיו On the same page  שזהו מרכיב מהותי ביכולת להתמודד עם המגפה.

ובהתאם לכך למנהיגות באשר היא תפקיד מכריע – הובלה מחושבת: מצד אחד תגובה לכל המתרחש באופן מיידי ומהיר ומצד שני ליזום מהלכים שישרתו את המטרה. מהי המטרה?

המטרה היא כפולה להוביל לבלימת התפשטות המגפה/ למיגורה, ולצד זה לשמור על האנשים שאנחנו אחראים עליהם, למנוע התדרדרות בתחומים אחרים, לשמור על התעסוקה, לשמור על הכלכלה שתמשיך לפעול ולייצר ערך. מטרה זו מחייבת לפעול במספר מישורים שחלקם שונים מה"טייס האוטומטי" שלנו. לעיתים בשעת משבר הנטייה היא לעצור הכל, לא לעשות דבר, לסגור, להשבית, לפטר, לשחרר, להרפות. ואילו בפועל יש דברים שאכן צריך לעצור ולסגור, אבל יש דברים להיפך שצריך לקדם, לעשות יותר והרבה. להלן עיקרי הדברים שנצפה מהמנהיגות לפעול על פיהם- למשל מצד אחד לא לוותר על מתן שירותים חשובים במיוחד בתקופה זו, אבל לעשות זאת בסלחנות ובנדיבות כלפי העובדים, הספקים והלקוחות. לתת גב, לקחת אחריות, אין מקום לעמימות ולהתעלמות. להתעלות על כל מיני מתחים וויכוחים אין זה זמן לצדקנות ולכעסים, התעלות מעל מאפשרת להריץ את המערכת למקום חשוב יותר ומשמעותי יותר. עם זאת, בעיות אקוטיות מקבלות משקל רב ומטופלות בדחיפות מידית. תמיכה נתפסת כמרכיב רך ולא בהכרח רלוונטי אבל הוא בעל ערך רב מעלה. אין הכוונה ויתור על הנדרש במיוחד שיש חשיבות גבוהה מאד לשירות שיהיה איכותי ובזמן ושחווית הלקוח תהיה בהתאם במיוחד בתקופה כזו. אבל תמיכה היא ערך רב מעלה שמאפשרת לבסס אנרגיות רבות יותר לעבודה בתקופת משבר ממושכת. אין מדובר בשבוע או שבועיים התגייסות לשינוי אלא ממש שינוי מהותי לאורך זמן ולכן תמיכה, מוכנות לגמישות בשעות, שמירה על מתן מידע אמין ונגיש לצד אופטימיות גבוהה הזמנה לחשיבה משותפת. מתן תקווה ואופק הם חשובים. אין להעלות בפרטים ובפרטי פרטים את העובדים ומצד שני זה אינו זמן מתאים לסיסמאות סרק- לכל מילה יש ערך יש להקפיד עליה. אין זה זמן לדרוש עבודה אינטנסיבית והזנחת המשפחה לצורך כך אלא למצוא פתרונות יצירתיים לכל, חיפוש משותף, שיתוף הבנת המורכבות. מרחב לשיח רגשי אישי מעמיק לשמוע ולהקשיב מה נשמע? מה באמת חווה כל אחד ואחת ייתן מידע משמעותי ליכולת עבודה ולהתקדמות. פרגון בכלל וספציפית לאירועים של מסירות, השקעה, דחיפה קדימה וחשיבה יצירתית הם מנוע יותר אפקטיבי לעבודה מאשר לחץ מתח ויעדים מדידים.

אנו נדרשים כמנהיגים לשמור על חוסן נפשי ולבסס חוסן ארגוני. זה לא פשוט כולנו בני אדם ובכל זאת הציפייה ריאלית. עלינו להישען על ערכי היסוד של אחריות לחברה, לכלכלה ולעתיד. יש המנצלים את המצב לצמצומים ולעשות דברים שתמיד רצו ולא העזו.. זה חמור ומסוכן ועלול להיות פוגעני בצורה רחבה. מנהיגות אחראית על התמודדות רלוונטית למצב- התאמת הפתרונות לצרכים בפועל. מינימום פגיעה באדם, בייצור, בעסק, בחברה. מקסימום ניצול הזדמנויות ליצירת ערך חיובי, בונה ורלוונטי. הובלת תקווה מתוך תפיסה מציאותית. למרות שאנחנו הופכים להיות מאד תגובתיים זהו זמן גם לתכנון קדימה- ביסוס מספר תסריטים ועיצוב מענים רלוונטיים. זיקוק מהו ה Core Business שלנו? מהי הליבה שדרכה אנחנו יכולים לצאת מהמשבר ולהתמודד עם המציאות החדשה? מה ניתן לעשות ובמה צריך להרפות?

מנהיגות מתבטאת בבית ומחוצה לו. התמודדות עם הקורונה למרות הבידוד ועידוד הריחוק בין האנשים, דווקא מבליטה את החיבוריות בין הפנים לחוץ – פעילות של כל מנהיג/ה בארגון פנימה בעלת השלכות רחבות החוצה. בחירה לפטר או לא, בחירה לתת סיוע נפשי לעובדים או לא, בחירה להשקיע בעשייה ובפיתוח גם בתקופה כזו או לעצור הכל, בחירה לראות פנים אל פנים או לא, בחירה לסלוח על עבודה חלקית מהבית לאור המורכבות של גם וגם .. כל אלו החלטות ברמת העסק והארגון אבל באותה מידה ברמת החברה כולה. יש החלטות קשות ומורכבות וחלקן גם כואבות, אבל הדרך בה אנחנו עושים אותן תשפיע במישורים רבים. שמירה על פעילות מכוונת מטרה לצד אחריות חברתית ודאגה לאדם ולסביבתו אינה קלישאה אלא צורך ממשי להתארגנות אפקטיבית בתקופת המשבר. לכל פעולה של אדם עם משפחתו, של מוביל בארגון ובעסק יש השלכות על המכלול.

באיזה שלב את/ה במשבר? איך בחרת לפעול? מה הערכים שאת/ה מוביל/ה בתקופה זו? איך את/ה מחזיק את שתי המטרות מניעת התפשטות המגפה ושמירה על החברה והכלכלה בתחומי אחריות שלכם? זו אחריות של כולנו וכולנו פה לעזור אחד לשני להצליח במטרות נשגבות אלו בכל יום ויום עד תום המשבר.

 

אין תגובות

הוספת תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות צבעים